לייעוץ מקצועי חייגו 09-8357555
Call Button
ע"א 1805/10 טרייסי לוין נ' עו"ד יונתן סונדרס ואח'

ע"א 1805/10 טרייסי לוין נ' עו"ד יונתן סונדרס ואח'

משרדנו יצג את הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ בערעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א, שדחה את תובענת המערערת להצהיר שלא קמו למשיב 2 (להלן: הבנק) עילות למימוש משכנתא הרובצת על בית מגורים הרשום על שמה (להלן: הבית). יצוין כי יום לאחר שהמערערת פתחה את החשבון האישי שלה בבנק, בעלה של המערערת, חתם על ערבות ללא הגבלה בסכום לחשבון. הבנק לא יידע את המערערת אודות חתימת הערבות על ידי בעלה. כשנה לאחר מכן, נטלה המערערת הלוואה עבור עסקי בעלה ע"ס של כ- 12 מליון ₪. מספר חודשים לאחר מכן, הוכרז הבעל באנגליה כפושט רגל ומונתה נאמנה על נכסיו. הנאמנה הגישה לביהמ"ש המחוזי בת"א, ביום 8.11.2009 בקשה לאכיפת צו פשיטת רגל אנגלי כנגד הבעל ולמינוי כונס נכסים זמני על נכסי הבעל בישראל, ובכללם הבית הרשום על שם המערערת. בעקבות זאת, החל הבנק בהליכי מימוש המשכנתא. הבנק הציג ארבע עילות המצדיקות את מימושה המוקדם של המשכנתא על אף שהמערערת לא הפרה חובות התשלומים שלה: הרעה במצבה הכלכלי של המערערת (עילה לפי סעיף 13(ג) לשטר המשכנתא); הטלת עיקול על הנכס הממושכן; הרעה במצבו הכלכלי של הערב (הבעל); הגשת בקשה מטעם צד ג' למינוי כונס נכסים על הנכס הממושכן (עילה לפי סעיף 13(ב) לשטר המשכנתא). ביהמ"ש המחוזי בחן את עילות המימוש אחת לאחת, דחה את השלוש הראשונות ואימץ את הרביעית. מכאן ערעור זה. ביהמ"ש מוצא להתייחס ולבחון אך את העילות הראשונה והרביעית (לגבי שתי העילות האחרות – העיקול הזמני וההרעה במצב הערב –ביהמ"ש המחוזי נימק את דחייתן באופן משכנע, והמשיבים לא העלו כל טיעון כנגד נימוק זה).

ביהמ"ש העליון (מפי כב' השופט נ' הנדל, בהסכמת הנשיא א' גרוניס והשופטת ד' ברק-ארז) דחה את הערעור מהטעמים הבאים:

זכות המשכנתא שני פנים לה. האחד קנייני, ומוקדו קדימותו של בעל זכות המשכנתא על פני נושים אחרים. השני חוזי, ועניינו בזכויות המוקנות לבעל המשכנתא כלפי החייב – הן במישור הדיוני, דוגמת היכולת לפעול למימוש הנכס בהליכי הוצאה לפועל מבלי לפנות לבימ"ש; והן במישור המהותי, דוגמת הזכות לפירעון מיידי של החוב באמצעות מימוש הנכס בנסיבות הקבועות בשטר המשכנתא. ענייננו בפן החוזי של זכות המשכנתא ובמישור המהותי שבו.

אף שיש מקום לשקול את טענת המערערת שעילת המימוש בגין בקשת כינוס הנכסים דינה להידחות, עילת המימוש בגין מצבה הכלכלי של המערערת דינה להתקבל, בניגוד לעמדת ביהמ"ש המחוזי. משכך, דין הערעור להידחות, ולו מנימוק אחר מזה שעליו הסתמך ביהמ"ש המחוזי.

עילת המימוש בגין בקשת כינוס הנכסים: סעיף 13(ב) לשטר המשכנתא קובע שהבנק יהא רשאי להעמיד את החוב לפירעון מיידי "אם ימונה מפרק או כונס נכסים או כונס נכסים ומנהל או כל בעל תפקיד דומה על כל או חלק מרכוש הממשכנים ו/או אם תוגש בקשה למינוי כאמור, זמני או קבוע…". לגישת ביהמ"ש, סעיף זה אינו צריך להתפרש כחל ללא סייג בכל מקרה בו מוגשת בקשה למינוי מפרק או כונס נכסים. ביהמ"ש סבור, כי כאשר מדובר כבענייננו, בבקשה שהוגשה בשל פשיטת רגל של אדם אחר, על סמך טענה שהנכס המדובר שייך מבחינה כלכלית מהותית לפושט הרגל, היה על ביהמ"ש המחוזי, טרם קבלת עילה זו כבסיס למימוש המשכון לערוך בירור וניתוח של הנסיבות, שלא נעשה, ולא להסתפק בעצם הקביעה העובדתית שהוגשה בקשה. עם זאת, ביהמ"ש אינו קובע מסמרות לעניין זה, המצריך דיון מקיף יותר. זאת בשל כך שדיון כזה לא התקיים בפני ביהמ"ש המחוזי, וכן משום שעומדת לבנק עילת מימוש אחרת.

עילת המימוש בגין הרעה כלכלית במצבה של המערערת: סעיף 13(ג) לשטר המשכנתא קובע שהבנק יהא רשאי להעמיד את החוב לפירעון מיידי:"אם אירע מקרה הפוגע או העלול לפגוע ביכולתם הכספית של הממשכנים ולפי שיקול דעתו הבלעדי של הבנק יסכן הדבר את סיכויי הפירעון של הסכומים המובטחים…". ביהמ"ש המחוזי דחה עילה זו, תוך שקבע שאין ליצור "זהות מוחלטת" בין מצבו הפיננסי של הבעל – פושט הרגל לבין מצבה הפיננסי של אשתו – המערערת. ואכן, אין ליצור זהות מוחלטת. ברם, הסעיף מותיר את ההחלטה למה שהוא מכנה "שיקול דעתו הבלעדי של הבנק". ללא ספק, שיקול דעת "בלעדי" זה איננו בלעדי באמת. הוא כפוף, ככל סעיף בחוזה, לעקרון תום הלב, ואין להפעילו בשרירותיות. בענייננו אין לומר שהבנק הפעיל את שיקול דעתו בשרירות לב כאשר הוא טען שפשיטת רגל של הבעל מסכנת את יכולת הפירעון של המערערת – החייבת. שכן, המערערת קיבלה את ההלוואה עבור עסקי בעלה, ומקור הכנסותיה הצפויות היו מהכנסות הבעל. במצב דברים זה, אין זה בלתי-סביר לראות בפשיטת רגל של הבעל אירוע העלול לפגוע ביכולת הכספית של הממשכנת, ועל כן קמה לבנק עילת מימוש. וכפי שמחדדת השופטת ד' ברק-ארז, תוצאה זו אינה נובעת מהנחה מוקדמת באשר לקשר בין מצבה הפיננסי של החייבת לבין זה של בעלה, אלא נטועה בנסיבות העובדתיות של היחסים הכלכליים ביניהם.

לצפייה בפסק הדין המלא בע"א 1805/10 טרייסי לוין נ' עו"ד יונתן סונדרס ואח'.

צרו איתנו קשר
09-8357555
רח' גיבורי ישראל 7 בית אדר (כניסה D קומה 2) אזה"ת פולג, נתניה 42504
09-8858326
טופס יצירת קשר